עצרי. שבי. אל תעשי כלום. הפסיקי כל פעולה חוץ מהנשימה. שימי לב אליה.
התבונני במה שקורה.
כל המחשבות מגיעות בבת אחת, אבל נראה לי שלא קורה כלום.
נהדר! את במקום הנכון.
שימי לב לשקט.
איזה שקט? את שואלת, הכל רועש עכשיו. אני שומעת את כל המחשבות שלי, יחד איתן מגיעים הספקות, אי הוודאות, הפחד וההתלבטויות .
אני ממש רוצה לקום.
אני מזמינה אותך להישאר.
שימי לב למה שקורה לך בגוף, לתחושות.
חם לי.
יש לי צמרמורת.
אוף הבטן שלי שוב כואבת, עולה לי בחילה.
אני לא נושמת.
הגוף שלי מכווץ.
אני מביטה בה ומחייכת, היא זזה על הכורסה, מותחת את הידיים, מזיזה את הראש מעלה ומטה, מפהקת, רוקעת ברגליים.
את מוזמנת לנשום לתוך התחושות, ברכות, מבלי לנסות לשנות כלום.
זה יהיה אולי הדבר הקשה ביותר שתצטרכי לעשות היום,
להישאר.
*************************************
כשעוצרים, כשנשארים, מתחילה ההקשבה. ההקשבה למחשבות,לרגשות, לגוף ולנשימה.
אנשים רוצים להיות בפעולה, לזוז, להזיז, לקדם, להתקדם. הקושי הראשוני הוא בלהישאר עם מה שעולה.
הצעד הראשון באימון, הוא לשבת על הכסא ולהקשיב למנגינה.
לרובנו המנגינה אינה נעימה לגוף ולכן נעדיף להיות בפעולה.
לפגוש את מה שעולה כשלא עושים כלום, זו בעיניי הדרך הקצרה ביותר להגשים את החלומות והרצונות שלנו.
זו הדרך הקצרה להתעורר למי שאנחנו.
אימון אישי מתחיל בעצירה.
אני מזמינה אתכם לעצור ביחד.
קטי טייב
מאמנת להקשבה & טרנספורמציה
053-7317662
Comments